גישת ורדי בכישורים

מערכת תנועות המעידה על יכולת התיאום הבסיסית בין האונה הימנית לשמאלית במוח. מערכת זו מאפשרת לאדם תפקוד מלא ומורכב ברמה הקוגניטיבית והמוטורית.
ליקויים במערכת זו יכולים להביא לקשיים שונים: מופנמות, ניתוק מהסביבה או לחילופין היפראקטיביות, קושי בהתארגנות, קושי בשליפת אינפורמציה בדיבור, קושי במשחקי כדור, קשיי קשב וריכוז, קושי בכתיבת אותיות שכתובות באלכסון (א, צ, ש, ע), קושי בעלייה וירידה במדרגות והימנעות מטיפוס על מתקני משחק ועוד.

מושג זה מתייחס ליכולת ההפרדה של האדם בין מציאות לדמיון ויכולתו לווסת ולאזן את התחום הקוגניטיבי והרגשי שלו.
קושי במערכת זו עלול לגרום לתפיסת מציאות לא נכונה, היסחפות אחרי אחרים וכן התפרצויות רגשיות, הפרעת קשב וריכוז ואימפולסיביות

יכולת שליטת היד בכלי כתיבה. היכולת של הילד ליצור בעזרת כלי כתיבה צורות גרפיות, לצייר תבניות ולכתוב אותיות. ככל שהתחום הגרפו מוטורי בשל יותר יהיה קל יותר לילד לרכוש את הכתיבה, ללמוד את האותיות, לצייר אותן בגודל המתאים ובתוך השורות. לקראת גיל 6 מיומנויות המוטוריקה העדינה משתכללות.

ליקוי בתחום הגרפומוטורי יכולים להתבטא בקושי בציור, צביעה, גזירה, קושי בהעתקת צורות על נייר, קושי בדיוק מוטורי ועוד.

התפיסה המרחבית הנה היכולת להתמצאות במרחב קבוע ובמרחב משתנה ויכולת בסיסית של יצירת תבניות במוח, זו קשורה לארגון "ספריית הידע הפנימית", כלומר, ליכולת לשלוף אינפורמציה, ללמוד דברים תבניתיים, ולסדר הפנימי והחיצוני.

תפיסה מרחבית לקויה תבוא לידי ביטוי בקושי בשליפת אינפורמציה, קושי בקריאת שעון, קושי במתמטיקה ובשפה (קריאה וכתיבה), חוסר התמצאות במרחב, לתופעה של בלקאווטים ולקשיי התארגנות שעלולים להתבטא גם בחוסר סדר או אובססיביות לסדר.

התפיסה המרחבית הנה היכולת להתמצאות במרחב קבוע ובמרחב משתנה ויכולת בסיסית של יצירת תבניות במוח, זו קשורה לארגון "ספריית הידע הפנימית", כלומר, ליכולת לשלוף אינפורמציה, ללמוד דברים תבניתיים, ולסדר הפנימי והחיצוני.

תפיסה מרחבית לקויה תבוא לידי ביטוי בקושי בשליפת אינפורמציה, קושי בקריאת שעון, קושי במתמטיקה ובשפה (קריאה וכתיבה), חוסר התמצאות במרחב, לתופעה של בלקאווטים ולקשיי התארגנות שעלולים להתבטא גם בחוסר סדר או אובססיביות לסדר.

מערכת זו היא המקור לתחושת הימצאותנו במרחב ונמצאת באוזניים. כל תנודה שלנו דורשת פעולת תיאום בשאר חלקי הגוף. לדוגמא, כשאנחנו מזיזים את הראש קדימה, המוח מאותת לחלק המתאים של הגוף לסגל את עצמו באופן בלתי מודע, כדי לפצות על השינוי במרכז הכבידה שלנו ולשמור על שיווי המשקל של גופנו.

מערכת תנועות מעגליות שיוצרות זרימה בין חלקי המוח ומשפיעות על כלל תפקודי המוח. קושי ביכולת לבצע מעגלים יכול לבוא לידי ביטוי אצל האדם בשני אופנים: קושי רגשי במתבטא בקשת של רגשות: עצבנות, התפרצויות זעם, מופנמות יתר, דימוי עצמי נמוך, התנהגות ילדותית ועוד. או לחילופין בקושי קוגניטיבי של קשיי למידה ובלאק –אאוטים לדוגמא.

היכולת לארגן ולשלוף מהמוח את המידע הנכון בזמן הנכון, ולהביע אותו במילים.

מודעות הגוף מתבטאת בהכרה תחושתית של האדם את גופו ואיבריו השונים ויכולתו להניעם ביחס למרחב נייח ומרחב משתנה. כמו כן קיימת חשיבות לרמת התנועה הנמדדת בתחומים הבאים: ויסות התנועה, טווח התנועה, מהירות התנועה ותכנון הפעולה. כל אלו משליכים על מצבם של הקשרים השונים במוח המאפשרים שליטה על מערכות הגוף השונות. ילד שמודעות הגוף שלו לקויה אך יכולת קוגניטיבית מאפשרת לבצע את הפעולות ע"י תכנון קוגניטיבי מוקדם הפעולות עצמן לרוב יהיו עם קשיים בכל התחומים שהוזכרו להלן.

למשל בוויסות הכוח, הקצב וכיו"ב. כאשר פעולה מוטורית מתכוננת מתוך חשיבה ולא מתוך מודעות פיזיולוגית נפגעת רמת הביצוע ונוצר מתח רב אצל הילד. כמו כן- ליקויים במערכת זו עלולים להוביל לתנועה מסורבלת, חוסר ארגון, קשיי קשב וריכוז וקשיי ויסות בכל התחומים.

 מערכת פיצול הקשב מאפשרת לאדם לשלב, לתאם ולהפריד בו -זמנית בין 4 סוגים שונים של פעולות בסיסיות:

פעולה מוטורית לא רצונית (פעימות לב, נשימה)

פעולה מוטורית רצונית (מוטוריקה גסה או עדינה לדוגמא)

חשיבה (כולל דיבור)

והסחת דעת כמו רעש.

על מנת להגיע לרמת תפקוד מיטבית ללא צבירת מתחים על אדם בוגר לייצר יכולת הפרדה בין 5-6 מערכות בו זמנית. ליקוי ביכולת להפריד בין המערכות השונות הינה אחת הגורמים המרכזיים להפרעות קשב וריכוז.

יכולת זיכרון ולימוד קוגניטיבי לטווח קצר וארוך.
קיימים ארבעה סוגי זיכרון:

רגשי – יכולת הזיכרון והלימוד בכל הקשור להפרעה רגשית (חיובית או שלילית)

כמותי – יכולת זיכרון ולימוד בכל הקשור למספרים

זמן – יכולת זיכרון ולימוד בכל הקשור להערכת זמנים.

מרחב – יכולת התמצאות במרחב, לזכור אותם וליצור הקשרים למקום.

שילוב סוגי הזיכרון השונים עם תרגילי קורדינציה מכלל המערכות תורמות לחיזוק יכולת ההתארגנות והסדר, חיזוק הזיכרון, קשיי קשב וריכוז והורדת מתחים.

מתחים.

המערכת הסנסומוטורית הינה למעשה מערכת חישה הקשורה למגע. על עור גופנו מצויים קולטנים מיוחדים שרגישים ללחץ, מרקם, טמפרטורה וכאב. הם מעבירים את המידע המתקבל מהסביבה אל המוח כל הזמן אך רק חלק ממנו מגיע למודעות שלנו.

ניתן לחלק באופן גס את הליקויים במערכת המגע שני סוגים עיקריים:

רגישות יתר למגע:  אדם בעל רגישות גבוהה עשוי לחוש ולשים לב לגירויים פיזיים חלשים מאוד, לא כל שכן לגירויים חזקים. הוא עשוי להגיב בעוצמה לשינויים קטנים ביותר בגירויים בסביבתו. כך למשל, עשוי אדם בעל רגישות גבוהה למגע, להירתע מכל נגיעה קלה של האחר בו ואף לחוות אותה בעורו ככואבת. לפיכך עשוי האדם להגיב במתח נפשי וחרדה לפני ובמהלך מגע כזה, ואף לנסות ולהימנע ממנו בהתנהלותו היומיומית.

תת רגישות למגע: במצב של תת רגישות תחושתית האדם קולט בעוצמה חלשה גירויים חזקים, וכמעט ואינו מרגיש את עוצמת הגירוי. במילים אחרות, קבלת המידע החושי נעשית באופן חלש. במקרה כזה, ליטוף כמעט שלא יורגש. אנשים כאלו יקפצו וינועו בחוזקה כדי לחוש את המגע.

בנוסף, קיימות גם רגישויות תחושתיות לגירויים שונים, לאו דווקא למגע (למשל בחוש השמיעה, בחוש הטעם וכדומה).